פוסט 2

וואי אני בתוך הארץ המובחרת שאבות אבותיי הלכו בה, אני מתרגש, חושש, וכל תחושה אפשרית עברה בי בגוף קצת לא ברור.

אחרי 40 יום שאנחנו תרים את הארץ, היא נראתה נפלא הפרות גדולים יפים, אנחנו נמצאים במקום מרהיב עם נחל וליד יש זמורה ואשכול ענבים ענק, אני לוקח איתי להראות למשה. ולזכר זה הקרא למקום נחל אשכול.

הארץ נראית ממש משובחת אני כל כך רוצה לבשר לעם ולמשה על הארץ שובחת הזאת, על האנשים הענקיים שנמצאים בה ועל ארץ זבת חלב ודבש ומצד שני אני מקווה שאשתי מסתדרת לבדה והיא תשמח בשליחות שלי.

אני חייב לעדכן את משה בפרטים ובחילוקי דעות ביני לבין שאר המרגלים, הם בניגוד אלי ולדעתי כשראו את עמלק יושב בארץ בנגב, והחיתי והיבוסי והאמורי יושבים בהר והכנעני יושב על הים שליד הירדן לא האמינו שנוכל לרשת את הארץ, ולכן הוציאו דיבה על הארץ אשר תרו ואמרו ארץ אוכלת יושביה וכל האנשים אשר ראינו הם אנשי מידות והתכוונו בעצם כמו גוליית , ובענייהם אנחנו נראים כחגבים .

* "וכן היינו בניהם: שמענו אומרים זה לזה נמלים יש בכרמים כאנשים" (רש"י)

הייתי המום ומבוהל 😲 מכל הוצאת הדיבה הזאת, שכל מה שהם אמרו לא היה מדיוק .

לאחר מחשבה עמוקה החלטתי בליבי שאני הולך לקברות אבותיי להתפלל ולקבל את ברכתם , אני

מאוד חושש 😓 שהם ירצו להרע לי לאור המצב .

עכשיו אני מתארגן לשינה עם כל הציוד מקווה שאין פה חיות טורפות ונעבור את הלילה בשלום,

אנחנו עושים משמרות לילה ליתר ביטחון שלא תהיה סכנה.